לקוח שבוי בשוק המשך
הלקוחות העיקריים המשתמשים בשירות איתור רכב, הם אנשים פרטיים אשר חברת הביטוח דורשות להשקיע באמצעי מיגון כלי רכב מפני גניבה. כאשר אדם רוכש רכב יד שנייה, וברכב כבר מותקנת מערכת איתור של איתוראן, עומדות בפני הצרכן שתי אלטרנטיבות: האחת, להישאר עם המערכת הקיימת, והשנייה, להסיר את מערכת האיתור של איתוראן ולהתקין מערכת של חברה אחרת בעלות של אלפי שקלים – זוהי כמובן חלופה לא סבירה. לכן, איתוראן מהווה מונופול של 100%, והצרכן הוא צרכן שבוי.
עלות "העברת בעלות"
לאחר העברת הבעלות ברכב, צריך להעביר גם את הבעלות במערכת האיתור כך שבמערכת המידע של איתוראן, יופיע שמו המעודכן של בעל הרכב. זוהי פעולה טריוויאלית שעלותה עבור החברה שווה לאפס. אולם, למרבה הפלא איתוראן דווקא גובה כסף על פעולה זו. העברת הבעלות מתבצעת ע"י עובד החברה, שמשנה רשומות במערכת המידע של החברה, פעולה שעשויה לקחת בין 10 שניות ל – 2 דקות. מכיוון שעלות שירות זה עבור החברה שואפת לאפס, ראוי היה שהחברה הייתה מעניקה אותו בחינם ללקוח שמשלם אלפי שקלים עבור המערכת, ומאות שקלים עבור דמי שירות חודשיים.
כח המיקוח
המחיר להעברת בעלות במערכות איתוראן אינו מוגדר מראש,ונמכר לצרכן במחירים הנעים בטווח של כ- 30 עד 100 שקלים, ונקבע לפי החלטת הנציג בהתאם לאופי השיחה. כאשר הלקוח מציג את עצמו כמחוייב ע"י חברת הביטוח, איתוראן תנצל את כוחה ותנסה לגבות ממנו מחיר מקסימלי עבור שירות זה. כשהלקוח מתנהג בצורה אסרטיבית, לעיתים הוא מקבל הנחה של עד 50%, ולעיתים פטור מתשלום עבור שירות זה.